פסק-דין בתיק ב"ל 18875-06-12

1.         התובעת סובלת מליקוי בברך רגלה השמאלית, ולטענתה אלה נובעים מעבודתה בתחום הניקיון, על דרך המיקרוטראומה.

הנתבע דחה את התביעה, וזאת מהנימוק שלא הוכחה התשתית העובדתית הנדרשת לעניין תורת המיקרוטראומה, וכן מהנימוק שהליקוי ממנו סובלת התובעת נובע ממצב תחלואי טבעי שאינו קשור לתנאי עבודתה.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.         התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית, ובדיון שהתקיים ביום 22.05.13 במעמד הצדדים וויתרה ב"כ הנתבע על חקירתה, תוך שביקשה להסתמך על הודעת התובעת לחוקר המל"ל ולסכם את טענותיה.

            לשלמות התמונה יצוין, כי עובר למועד הדיון, ביום 30.04.13, הוגשה מטעם ב"כ התובעת בקשה לדחיית מועד הדיון אליה צורף תצהיר עדות ראשית נוסף של עד מטעם התובעת, ובהחלטה שניתנה ביום 01.05.13 דחה בית הדין את הבקשה לדחיית הדיון והוספת התצהיר הנוסף, תוך שנמתחה ביקורת על התנהלות ב"כ התובעת שהגיש את בקשתו במועד שבו הוגשה בנימוקים חסרים וזאת גם מבלי לקבל עמדת הנתבע.

ב"כ הנתבע כאמור הודיעה במעמד הדיון כי מוותרת היא על חקירת התובעת והעד הנוסף מטעמה.

 לטענתה, התובעת לא הוכיח קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה. בהתאם לגרסת התובעת העולה מהודעתה לחוקר המל"ל אין המדובר בתנועות חוזרות ונשנות הזהות במהותן בברכיים.

לגישתה, אין לקבל את טענת התובעת העולה מתצהירה ולפיה זחלה על ברכיה במהלך כל או רוב יום העבודה. כל אדם סביר יודע מהן עבודות ניקיון וגם התובעת מתארת זאת בהודעתה. מדובר בענייננו בעבודה עם מגב וסמרטוט, שטיפת רצפה, טאטוא, ניקיון של אבק וכיו"ב, אמנם עבודה פיזית, ייתכן שאף קשה אך מגוונת ביותר.

ב"כ התובעת לעומת זאת, ביקש לסכם את טענותיו בכתב. במסגרת סיכומי טענותיו, ביקש ב"כ התובעת למנות מומחה רפואי לעניין שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובלת התובעת בברכיה לבין תנאי עבודתה. לגישתו, התובעת הביאה ראשית ראיה לקיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

הוסיף ב"כ התובעת וטען, כי מאחר והתובעת לא נחקרה על תצהירה הרי שיש לקבל את העובדה כי עבדה שעות רבות מידי יום בעבודות ניקיון שחלק משמעותי מהן בוצע בכריעה על הברכיים תוך התקדמות קדימה אחורה לצדדים, שכן היה עליה לנקות אזורים רבים.

כמו כן נטען, כי אין לקבל את הודעת התובעת לחוקר המל"ל באשר זו לא אומתה על ידי התובעת ואולם במידה וההודעה תתקבל, הרי בהעדר החקירה הנגדית נמנעה האפשרות לתובעת להסביר את קשייה בערבית, וכי במונח התכופפה התכוונה לכריעה על ברכיה.

ב"כ התובע תמך את טיעוניו בהלכות שניתנו על ידי בית הדין הארצי לעבודה וכן הפנה לטופס תביעת התובעת בגדרו נרשם על ידי התובעת כי עבדה תוך כדי כריעה על  הברכיים.

3.         גדר המחלוקת בין הצדדים, נסב אם כן, סביב השאלה, האם באופי עבודתה של התובעת כפי שהוצג בפני בית הדין, יש כדי לענות על התנאים הבסיסיים הנדרשים לצורך הקביעה כי הונחה התשתית העובדתית להכיר בליקוי ממנו סובלת בברך כנובע מתנאי עבודתה על דרך המיקרוטראומה.

המצב המשפטי -

4.         על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 - פגיעה בעבודה היא תאונה או מחלת מקצוע, " מיקרוטראומה הינה חריג לכלל, יציר הפסיקה אשר מפורש בצמצום. כמיקרוטראומה תוכר פעולה חוזרת ונשנית אשר מבוצעת במשך זמן ממושך שוב ושוב ברציפות בדומה לטפטוף טיפות מים על סלע" (עבל 454/06 רחל ברוך נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 1.2.2007, טרם פורסם).

" יסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין-ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע... השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים". (דב"ע מח/77-0 אליעזר מזרחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט' 538).

"לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע". (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נגד אשר יניב, ניתן ביום 02.11.99, לא פורסם).

כן נקבע כי במקום בו פעולה הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שבוצעו על פי סדר משתנה, אין להכיר בפגיעה עפ"י עיקרון המיקרוטראומה (עב"ל 1012/00 אלי שבח נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

"יש לאבחן בין פעילות שחוזרת על עצמה, הכוללת מספר רב של תנועות, לבית התנועות המרכיבות אותה. עבודתו של המשיב הייתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של הרכבה והחלפה של מזגנים ומדחסים. אולם כל פעולה שכזאת הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: עמידה, הליכה, התכופפות, הרמת מזגנים, חיבור וכ', כאשר כלל תנועות אלו בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה... אין לומר כי עבודתו באלקטרה חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו..." (עב"ל 215/03 המוסד לביטוח לאומי נגד משה קריידלר, ניתן ביום 23.12.04, לא פורסם).